סרן תם פרקש
24.7.06 - 18.7.83
סרן תם פרקש, בנם הבכור של ענת ודורון, עלה לישראל מקנדה עם הוריו בגיל צעיר,
גדל והתחנך בקסריה והתגייס לחיל האוויר עם רצון לתרום ולמצות את יכולותיו.
למרות כישרונותיו הרבים הן במוסיקה והן בטיסה נשאר תם צנוע, רגיש ומתחשב בזולת.
תם העריץ את אחיותיו עמית ואורי ואהב ונאהב ע"י רעות בחברות ארוכת שנים. יותר
מכל אהב תם את החיים: בתם היה שילוב של צניעות מהולה בשובבות מצד אחד ומצוי החיים
מצד שני.
כך יזכרו אותו משפחתו בארץ ובקנדה והחברים הרבים שאותם כל-כך ידע לטפח.
אוהבים אותך תם, תישאר איתנו לעד.
אל"מ צביקה לופט
24.7.06 - 27.5.64
צביקה לופט, בנם הבכור של תלמה ואלי, בעל לארנה ואבא לאיה , מיקה ויולי, ואח לאורי
פלג וחגי נספה בעת שמסוק השרף אותו הטיס נפל במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון.
ילדותו ונעוריו של צביקה עברו בקיבוץ ראש הנקרה. הוא התגייס לצבא בשנת 83 לאחר
שהתנדב לשנת שירות בנוער העובד והלומד ושירת בקבע עד יום נפילתו.
במהלך שירותו הצבאי מילא צביקה מגוון רחב של תפקידים בתחומי הפיקוד והמטה בחיל
האוויר כשבין הבולטים שביניהם- פיקוד על טייסת הפתן. כטייס ומוביל מצטיין ,הוא
נמנה על מייסדי מערך מסוקי הפתן (אפאצ'י) בארץ.
צביקה נחשב גם לקצין ומפקד מצוין ותמיד הוערך מאוד ע"י חייליו, מפקדיו וחבריו
הרבים. כולם שאבו ממנו דוגמא והשראה בשל אופיו הנוח, צניעותו הרבה, חינו וחוש ההומור
שייחדו אותו גם בעת מצבים קשים.
דמותו ממשיכה ללוות אותנו והגעגועים כבר צורבים, ומכים ללא רחם.
רקע
אזור מרום הגליל מהווה את אחד מהאזורים היפים והאטרקטיביים בישראל מבחינת נוף ואזורי טיול ונופש, ובו מרקם אנושי ייחודי של תושבים המרכיבים קהילה המחוברת לאדמה ולמקום. באזור יש אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים שונים המעידים על פריחתו כבר בתקופות קדומות. תושבים רבים בקהילת מרום הגליל עוסקים בחקלאות, בהם בוקרים, נוטעים וכורמים והאזור ידוע ביינותיו המשובחים.
מרום הגליל היה מאז ומתמיד ביתם של נשרים ועופות דורסים אחרים, שחיו לצד האדם, כפי שמצטייר מעדויותיהם של חוקרים ונוסעים בתקופות שונות. עקב המבנה הטופוגרפי המיוחד של האזור, הכולל קניונים עמוקים ותלולים המתחתרים ויוצרים מצוקים גבוהים, ומסלע בו נוצרו מערות וכוכים, וכן השילוב של שטחים פתוחים טבעיים רבים עם שטחי חקלאות ומרעה לבקר, מתקיים בית-גידול מצוין לנשרים ולעופות דורסים אחרים. באזור נותרו עד לשנים האחרונות מושבות הקינון החשובות ביותר של נשרים בגליל, כגון בנחל דישון, נחל עמוד, סלע עכברה והר אביתר.
למרבה הצער, במחצית הראשונה של שנת 2004 מתו מהרעלות משניות בגליל לפחות 40 נשרים, המהווים כ-10 אחוזים מאוכלוסיית הנשרים בישראל, ואוכלוסיית הנשרים בגליל כמעט ונכחדה ומתקשה מאז להתאושש. שימוש בלתי מבוקר ברעלים על ידי חקלאים מהווה ב-50 השנים האחרונות את הגורם העיקרי להכחדת נשרים ועופות דורסים אחרים בישראל, ולצערנו גורם לנזקים חמורים נוספים, בהם פגיעה אקולוגית רחבה עקב הרעלה של בעלי-חיים אחרים (כגון טורפים), זיהום חמור של הקרקע ומקורות המים ופגיעה בריאותית קשה בבני-אדם, עקב הנדיפות הגבוהה של הרעלים והתפשטותם המהירה למרחקים גדולים.

בעקבות אירועי ההרעלה הקשים בגליל, חבר פרוייקט שימור העופות הדורסים בישראל "פורשים כנף - אימוץ הנשרים והדורסים בישראל" שבוצע במשותף על ידי רשות הטבע והגנים, חברת החשמל והחברה להגנת הטבע (1996-2005), אל קהילת מרום הגליל במטרה לפעול למניעת ההרעלות ולשימור אוכלוסיית הנשרים. החל באוקטובר 2004 החל לפעול במרום הגליל פרוייקט "אימוץ הנשרים במרום הגליל" במשותף על ידי "פורשים כנף" יחד עם המועצה האזורית וקהילת תושבי מרום הגליל, במטרה להפוך את אוכלוסיית הנשרים במרום הגליל לנכס של התושבים ולמקור גאווה, מוקד לפעילות קהילתית של שמירת טבע, תיירות, חינוך והסברה. פרוייקט זה, שאב לתוכו את כל שכבות הציבור וגורמי הקהילה במרום הגליל, החל מהחקלאים, דרך אנשי מערכת החינוך וכמובן ילדים ובני נוער שהתגייסו כדי ליטול חלק ולסייע בהצלחתו, ובראש המאמץ ניצבה המועצה האזורית "מרום הגליל" בהובלה של ראש המועצה שלמה לוי וצוות עובדיו. נערכה פעילות חינוכית והסברתית מעמיקה ומקיפה בשיתוף עם כל שכבות הציבור במרום הגליל, הופק ספר ילדים ייחודי ("נשרים בשמיים אדומים") המספר את סיפור הנשרים וההרעלות, הועברו חוגי בית לחקלאים ומשפחותיהם על הנשרים, חשיבות שימורם והנזקים הקשים של ההרעלות לסביבה ולאדם, הוקמה תחנת ההאכלה לנשרים שתופעלה בשיתוף עם החקלאים שהתגייסו למאמץ למניעת הרעלות ולהצלת הנשרים, והוכנו תוכניות המשך רבות כולל הקמת מצפור נשרים הצופה אל תחנת האכלה במורדות הר אביתר - מול מצוק קינון נשרים.
למרבה הצער, נקטעה פעילות חשובה זו באיבה לאור סגירת פרוייקט "פורשים כנף" הארצי באוקטובר 2005 עקב צמצומים תקציביים.
ב - 24.7.2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, אירע אסון התרסקות מסוק ה"שרף" (אפאצ'י לונג-באו) ונפילתם של אל"מ צביקה לופט וסרן תם פרקש. מקום התרסקות המסוק הוא כ-100 מטרים בלבד מהמקום בו תוכננה הקמה של מצפור הצופה אל תחנת ההאכלה לנשרים במורדות הר אביתר ואל מצוק קינון הנשרים בהר. אל"מ צביקה לופט, ממקימי מערך מסוקי האפאצ'י בחיל-האוויר ומבכירי טייסי החיל, וסרן תם פרקש, ברוך כשרונות כטייס, כמוסיקאי ובתחומים רבים אחרים, נפלו בלחימה להגנת הגליל.
אל"מ צביקה לופט וסרן תם פרקש שרתו כלוחמים בטייסת שמתחילת דרכה היתה מחוברת לשימור הנשרים והעופות הדורסים וחלוצה בתחום זה בחיל-האוויר, ובמהלך השנים קיימה הטייסת פעילות ענפה של הסברה ומודעות בקרב אנשי צוות האוויר לחשיבות הדו-קיום שבין הנשרים למטוסים. זאת, עקב מתאר הטיסה המיוחד למסוקי האפאצ'י המחייב טיסה נמוכה בקניונים ווואדיות, והחושף את כלי הטייס לסכנת התנגשות עם נשרים ועופות דורסים מקננים אחרים.
אסון התרסקות מסוק ה"שרף" ונפילתם של אל"מ צביקה לופט וסרן תם פרקש בלחימה, ראוי להיות מונצח בדרך המכובדת ביותר. אנו מעוניינים לשלב את הנצחתם עם שימור הנשרים במרום הגליל, לאור אותו דו-קיום ייחודי עם הנשרים והעופות הדורסים, המאפיין את טייסת מסוקי האפאצ'י מיום הקמתה. כמו כן, "אימוץ הנשרים" במרום הגליל, במקום בו ולהגנתו נפלו צביקה ותם, היא דרך ראויה להנצחתם והנצחת פועלם תוך הקמת מסגרת חיה ונושמת של פעילות חינוך, הסברה ושימור ערכי טבע בדו-קיום בין האדם לסביבתו.
חזרה לתחילת העמוד