|
טי. אס. גארפ, "העולם על פי גארפ" (John Irving).  במהלך השירות הצבאי, כשהיציאות של תם הביתה החלו להיות כמעט יומיומיות - הוא "מגלה" את העיר הגדולה, תל אביב, והולך שבי אחריה. אפשרויות הבילוי הבלתי נדלות שהעיר מציעה מלהיבות את הבליין שוחר החיים הטובים, והנהנתנות הופכת להיות עבור תם גם הדרך, גם האמצעי וגם המטרה. השילוב של שירות הצבאי מתמשך ולא נגמר לצד והמשימות התובעניות שמוטלות על טייס קרבי, הולידו בתם צורך אדיר למצות את הנאות החיים עד תום: היציאות עם החבר'ה, הבילויים אל תוך הלילה, האכילה והשתייה - כל אלה הפכו להיות ערך עליון שנתן טעם לחיים . תם וחבריו רצו לטרוף את העיר ולהספיק כמה שיותר, והמוטו של "החיים הטובים" שליווה את חייו ואפיין אותם רק הלך והתעצם מרגע שעבר לגור בדירה השכורה בתל אביב. החלטנו להמשיך רוח זו ולתת כאן המלצות על מקומות בילוי מעניינים, אלכוהול משובח והמלצות קולינאריות - מתכונים ומסעדות.  אחת המסעדות החביבות על תם במיוחד, בעיקר אם מדובר בשעות של לפנות בוקר ולאחר בילוי ארוך ומתיש היתה הבראסרי. לישיבה על הבר, עם דרינק משובח ונשנוש עוד קרפצ'יו פילה תם מעולם לא סרב...  "צליחת כיכר רבין, ומיד לאחריה הבדיקה הביטחונית אין כמותן להזכיר לכם מי אתם ומאין באתם, אלא שאז נפתחת בפניכם דלת הקסמים והופס, אתם בפריז. או אולי בניו יורק? תפאורה אירופאית, תערובת של שיחות, צלצול מזלגות ומוסיקת ג'אז (מישהו אמר ניו יורק?) באורח פלא הופכים להמולה מתוחכמת. ריחות נהדרים ואדים מהבילים העולים ממנות גדולות שנושאים המוני מלצרים במדים, הכול כמו משם, מאי שם שמעבר לים" (2eat.co.il / לימור פורת כותבת על הבראסרי). תם אהב מאד לאכול במסעדת הדים-סאם - אוכל סיני לסוגיו השונים היה אהוב עליו במיוחד, כנראה זכר למחוזות הילדות בהם גדל בצ'יינטאון של טורונטו וסביבותיה. במסעדת ג'ירף נודלס בר למשל, היתה לתם מנה קבועה - ביף צ'או סן. המתכונים שתם אהב במיוחד לאכול ולבשל מתכון לביף בורגיניון (את המתכון קיבל תם מחברו הטוב מתן נמינוב.) מצרכים ( ל 4 אנשים) 1 קילוגרם קוביות בשר ( שריר,שייטל,צוואר) 3 / 4 עצמות מח 2 ראשי סלרי חתוכים לקוביות 4 ראשי פטרוזיליה כתוכים לטבעות 3 ראשי קרישה חתוכים 3 גזרים קלופים וחתוכים 4 בצל לבן חתוך לרבועים גסים 4 בצלים סגולים חתוכים גס 2 ס"מ גי'נג'ר שלם לא מקולף 20 שיני שום קלופות צרור טימין צרור רוזמרין 3 עלי דפנה קשורים יחד ( בוקה גרנייה) 2 כפות פלפל שחור גס 3 כפות מלח גס 500 מיל' של ציר בקר (אם יש) 1 בקבוק יין אדום (אם אין ציר בקר - 2 בקבוקים) הכנת הבשר: ערב קודם הבישול מומלץ להשרות את הבשר ביין (בקערה מכוסה ביין) אופן ההכנה: לפני הבישול: מסננים את היין מהבשר ושומרים את הנוזלים, בסיום מייבשים טוב במגבת את הבשר. לאחר יבוש הבשר יש לכסות אותו בקמח. להימנע מגושי קמח על הבשר. מומלץ לבצע על תבנית אפיה עם מלח גס ופלפל גרוס. את עצמותה מח יש לבשל במים רותחים למשך 7 דקות בערך. להסיר את כל הלכלוך. בסיום להוציא מהמים ולנקות בעדינות. הבישול: בסיר עמוק וכבד יוצקים חצי כוס שמן זית וסוגרים את הבשר מכל הכיוונים. מוסיפים את העצמות מח ויוצקים את היין. ונותנים לנוזל להגיע לרתיחה. לאחר שהנוזל מגיע לרתיחה מוסיפים את ירקות השורש ומערבבים. לאחר הוספת הירקות מנמיכים לאש הכי קטנה ומוסיפים את התבלינים.. ממליחים ומפלפלים ומבשלים בלי לערבב כשעתיים וחצי- שלוש, על אש נמוכה מאוד. לאחר זמן הבישול במידה וצריך - יש לצמצם את הנוזל שבסיר על אש גבוהה. מגישים עם פירה טוב או אורז לבן.   באחת מהיציאות הליליות לבילוי בעיר הגדולה, הפעם לדאנס בר וויסקי א-גוגו (שנקרא על שם המועדון המפורסם ב-L.A.), מצא עצמו תם הולך לשירותים לאחר שתייה מרובה. בכניסה לשירותים פגש את הפועל שניקה שם, והמפגש המקרי הוביל לשיחת נפש. תם התחבר לקשייו של הבחור ופיתח אתו שיחה ארוכה, ובסיום הערב ניגש ונתן למנקה שטר כסף לתודה ולעזרה. תם אהב להתחבר לאנשים והייתה לו היכולת המיוחדת לפתח שיחה ולהתעניין באחרים מתוך עניין אמיתי. באחד הבקרים, לאחר בילוי לילי ממושך, עשו תם ואסא - חברו ושותפו לדירה - את דרכם הביתה לאורך רחוב אבן גבירול. כשעברו ליד המזרקה בכיכר רבין הציע תם בספונטניות לקפוץ למים. רק שניות אחדות עברו בין ההצעה ליישום - תם קפץ למים עם כל הבגדים, השתכשך בהם מעט ויצא רועד כולו בצינת הבוקר המוקדמת. את הדרך עד הבית עשה נוטף מים ומשקשק מקור, אבל במצב רוח מרומם וסיפוק שיכול להיות רק למישהו חסר עכבות שהולך עד הסוף עם המאוויים שלו.  
המשקה האהוב והמזוהה ביותר עם תם היה ה- Bourbon , בן דודו האמריקאי של הוויסקי.Bourbon הוא סוג של וויסקי המיוצר באזור Bourbon (קנזס) שבארצות הברית. הבורבון הוא וויסקי העשוי מתירס. לפי החוק - בבורבון חייב להיות לפחות 51 אחוז של תירס ושאחוז האלכוהול בתום תהליך הזיקוק הסופי לא יעלה על 80 אחוז. תהליך היישון שלו מתבצע בתוך חביות עץ אלון שעברו השחמה (שרפת החבית מבפנים) ובכך מזורז תהליך היישון ומתווסף טעם מעושן לוויסקי. בורבון מיושן בדרך כלל 2 עד 4 שנים, והאיכותיים יותר כמובן הרבה יותר. באחת הפעמים שישבתי לשיחת שתייה עם תם, זה היה על מספר כוסיות של וויסקי. עוד אנו שקועים בפילוסופיה אותה מוביל תם, הוא עוצר את השיחה ואומר לי "בואנה אחי, בא לך אולי איזה בורבון לטעום, לא מדהים אבל מצוין למצבינו". הסכמתי. אז טעמנו את אחד הבורבונים שתמיד רואים על המדפים, אבל אף פעם לא טועמים. ניסינו את ה- Knob Creek, בורבון שנחשב בינוני ונמצא כמעט בכל באר תל אביבי. ה- Knob Creek שייך לחברת Jim Bim ומיוצר בקלרמונט, קנטאקי. המשקה מכיל 50% אלכוהול והוא מיושן 9 שנים. יש לו צבע כהה זהוב-חום ונחשב לאחד הבורבונים היותר נצרכים בארה"ב. טעמו הוא חד וברור והינו בעל גוון מתקתק. לטענת יצרניתו המתקתקות נובעת מתהליך היישון הארוך יחסית בו הוא סופג יותר סוכר מאשר בתהליך הסטנדרטי שהינו קצר יותר. לחיים!!! |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| © כל הזכויות שמורות למשפחת פרקש | עיצוב: Aya |